בניית אפליקציה לנייד בלי קוד: למה האפליקציה שבניתם עם בינה מלאכותית אולי כבר אחת כזו

במוקדם או במאוחר, מישהו שמשתמש באפליקציה שבניתם עם בינה מלאכותית ישאל את השאלה: “יש אפליקציה שאני יכול להוריד?” ואם אתם כמו רוב המייסדים הלא-טכניים, הבטן שלכם מתהפכת קצת — כי שמעתם שלהיכנס ל-App Store פירושו מתכנתים, חודשים של עבודה, ותהליך הבדיקה של אפל. החדשות הטובות: בניית אפליקציה לנייד בלי קוד היא בעיקר שאלה שכבר עניתם עליה. אפליקציית הווב שלכם יכולה להיות אפליקציית הנייד. היא רק צריכה קצת עזרה.

השאלה שכמעט הוציאה עסק עובד מהמסלול

מאמנת הנהלת חשבונות שאנחנו מכירים בנתה פורטל לקוחות עם בינה מלאכותית — הלקוחות שלה מעלים קבלות, רואים את הסיכומים החודשיים שלהם, ושולחים לה הודעות, הכול במקום אחד. זה עבד. הלקוחות אהבו. ואז שלושה מהם, באותו חודש, שאלו אם יש “אפליקציה לטלפון שלי”.

היא עשתה מה שרוב האנשים עושים: חיפשה בגוגל “איך להכניס אפליקציה ל-App Store”, מצאה הצעות מחיר מסוכנויות שמתחילות מ-15,000 דולר, קראה על חשבונות מפתחים והנחיות בדיקה, והגיעה למסקנה שהמוצר שלה נתקל בקיר שהיא לא יכולה להרשות לעצמה לטפס עליו.

הנה מה שהיא עדיין לא ידעה: הלקוחות שלה לא ביקשו אפליקציית App Store. הם ביקשו שלושה דברים ספציפיים — אני רוצה לפתוח אותה ממסך הבית שלי, אני רוצה שהיא תיראה נכון בטלפון שלי, ואני לא רוצה להתחבר בכל פעם. כל השלושה היו ניתנים לתיקון בצהריים אחד, בתוך האפליקציה שכבר הייתה לה, בלי לכתוב קוד.

זה הדפוס ששווה להפנים: כשמשתמשים אומרים “אפליקציה”, הם בדרך כלל מתארים חוויה, לא ערוץ הפצה.

שלב 1: השתמשו באפליקציה שלכם בטלפון שלכם — כמו שצריך

לפני שאתם משנים משהו, גלו עם מה המשתמשים שלכם באמת חיים. פתחו את האפליקציה שלכם בטלפון — לא את התצוגה המקדימה בכלי הבנייה, הטלפון האמיתי שלכם — ובצעו משימה שלמה כאילו הייתם לקוח. העלו את הקבלה. קבעו את הפגישה. שלמו את החשבונית.

רוב האנשים שעושים את זה בכנות מוצאים את אותן שלוש בעיות:

• כפתורים וקישורים קטנים מדי כדי ללחוץ עליהם. האצבע שלכם היא לא סמן עכבר. אם אתם צריכים להגדיל כדי לפגוע בכפתור, כל משתמש עושה את זה גם.
• טבלאות וטפסים נשפכים מחוץ למסך. אותו לוח בקרה מסודר עם שש עמודות הופך לבלגן שגוללים בו לצדדים בטלפון.
• ההקלדה כואבת. טופס שלוקח דקה במחשב נייד לוקח חמש בטלפון, במיוחד אם המקלדת הלא נכונה מופיעה (אותיות כשהשדה רוצה מספרים) או שהעמוד קופץ סביב בזמן שאתם מקלידים.

כתבו מה הציק לכם. היו ספציפיים. “כפתור העלאת הקבלה נמצא מתחת לקו הקיפול וקטנטן” היא הוראה ניתנת לתיקון; “זה מרגיש רע בנייד” אינה.

שלב 2: בקשו מהכלי שלכם להפוך את זה לידידותי-לנייד

קחו את הרשימה שלכם לכלי ועברו עליה פריט אחד בכל פעם. מילת הקסם, אם תרצו אותה, היא “רספונסיבי” — היא אומרת שהפריסה מסדרת את עצמה מחדש כדי להתאים למסך במקום להתכווץ. אבל אתם לא צריכים את הז’רגון. תיאורים פשוטים עובדים:

“בטלפון, לוח הבקרה של הלקוח דורש גלילה לצדדים. תסדר אותו מחדש כך שהכול יתאים למסך טלפון — תערום את המקטעים אנכית אם צריך.”

“תהפוך את כל הכפתורים לגדולים מספיק כדי ללחוץ עליהם בקלות בטלפון.”

“בטופס העלאת הקבלה, תגרום לשדה הסכום להעלות את מקלדת המספרים.”

ואז בדקו כל תיקון בטלפון האמיתי שלכם לפני המעבר לבא, באותה דרך שבה הייתם בודקים כל שינוי באפליקציה שלכם. שינוי אחד, בדיקה אחת. פריסות נייד הן עדינות, ותיקון לגודל מסך אחד לפעמים מזיז מסך אחר ממקומו — תרצו לתפוס את זה כשהשינוי טרי.

עוד בקשה אחת ששווה לעשות תוך כדי: בקשו מהכלי שלכם לשמור משתמשים מחוברים במכשירים שלהם במקום לבקש סיסמה בכל ביקור. עבור אפליקציה שאנשים משתמשים בה בטלפון ברגעים פנויים, השינוי הבודד הזה עושה יותר ל”מרגיש כמו אפליקציה אמיתית” מכל דבר ויזואלי.

שלב 3: שימו אייקון על מסך הבית שלהם

הנה החלק שמפתיע כמה מעט מייסדים יודעים. כל טלפון מודרני יכול להצמיד אתר למסך הבית כך שהוא נפתח כמו אפליקציה — אייקון משלו, מסך מלא, בלי שורת הכתובת של הדפדפן. הכלי שלכם יכול להגדיר את האפליקציה כך שזה יעבוד טוב: בקשו את זה בשמו —

“תהפוך את האפליקציה שלי לניתנת להתקנה כ-progressive web app, עם הלוגו שלנו בתור האייקון.”

progressive web app (PWA) זה פשוט אתר עם ההגדרות הנכונות כדי להתנהג כמו אפליקציה מותקנת. ברגע שזה מוגדר, החוויה למשתמשים שלכם היא: לבקר באפליקציה, ללחוץ “הוסף למסך הבית” (אפשר להראות רמז קטן למבקרים בפעם הראשונה), ומאז היא יושבת ליד אינסטגרם ואפליקציית הבנקאות שלהם. רובם לעולם לא ידעו או יתעניינו בכך שהיא לא מחנות אפליקציות. זו הגרסה של בניית אפליקציה לנייד בלי קוד שאף אחד לא מזכיר בהצעות המחיר האלה מהסוכנויות — כי אין על מה להציע מחיר.

“בעיית האפליקציה” של מאמנת הנהלת החשבונות נפתרה בדיוק ככה: מעבר רספונסיבי על חמשת המסכים שהיא משתמשת בהם הכי הרבה, התחברות מתמשכת, ואייקון במסך הבית עם הלוגו שלה. עלות כוללת: צהריים אחד ואפס דולרים. שניים משלושת הלקוחות שביקשו אפליקציה אמרו לה שהם אהבו את “האפליקציה החדשה”. זו הייתה אותה אפליקציה.

מתי אתם באמת צריכים את ה-App Store

עכשיו החלק הכן: אפליקציית ווב על מסך הבית מכסה את רוב המוצרים, אבל לא את כולם. מסלול ה-App Store מתחיל להיות הגיוני כש:

• האפליקציה שלכם צריכה לעבוד בלי אינטרנט בכלל — עבודת שטח באזורים מרוחקים, למשל. אפליקציות ווב יכולות להתמודד עם רגעים קצרים של ניתוק, אבל שימוש כבד ללא רשת מעדיף אפליקציות נייטיב.
• אתם תלויים ביכולות עומק של הטלפון — דברים כמו מיקום ברקע למעקב משלוחים, או שליטה מתקדמת במצלמה. מצלמה בסיסית, תמונות ו-GPS כולם עובדים בסדר גמור מאפליקציות ווב; זה הדברים שרצים תמיד ומשולבים לעומק שצריכים נייטיב.
• להיות נמצאים בחיפוש של ה-App Store חשוב לצמיחה שלכם. אם הלקוחות שלכם באמת מחפשים בחנות פתרונות כמו שלכם, נוכחות שם היא שיווק. (עבור רוב הכלים הנישתיים, הם לא — הלקוחות שלכם מוצאים אתכם דרך הערוצים שכבר בניתם.)

אפילו התראות דחיפה (push notifications) — שבמשך שנים היו הסיבה הגדולה ללכת לנייטיב — עובדות עכשיו מאפליקציות ווב גם באייפון וגם באנדרואיד, עם קצת הגדרה. שאלו את הכלי שלכם מה אפשרי לפני שאתם מניחים שאתם צריכים את החנות.

ואם אתם כן הולכים לנייטיב בסופו של דבר, דעו על מה אתם חותמים: חשבונות מפתחים עם דמי מנוי שנתיים, תהליך בדיקה שנמדד בימים, ו — העלות האמיתית — שתי גרסאות נוספות של המוצר שלכם לשמור מעודכנות לתמיד. זו לא סיבה לעולם לא לעשות את זה. זו סיבה לעשות את זה כשהמקרה העסקי בלתי ניתן להכחשה, לא כשהמשתמש הראשון שואל.

תתחילו מהטלפון שכבר יש לכם

השבוע, עשו את הגרסה של עשר דקות: פתחו את האפליקציה שלכם בטלפון והשלימו משימה אמיתית אחת. אם זה הולך רע, אין לכם בעיית App Store — יש לכם צהריים של תיקונים לפניכם, ואתם עכשיו יודעים בדיוק מה הם. בניית אפליקציה לנייד בלי קוד מתבררת כדומה מאוד לשאר התוכנה שנבנית עם בינה מלאכותית: פחות עניין של שער הטכנולוגיה שדמיינתם, יותר עניין של לשים לב למה המשתמשים שלכם באמת התכוונו כששאלו.