הזמנת מקום מקוונת למסעדה שלך: פחות וואטסאפ, פחות שולחנות ריקים

השעה 2:30 אחר הצהריים. המטבח מלא, יש לך שמונה הזמנות פתוחות על האש, והטלפון לא מפסיק לצלצל. “יש לכם שולחן לשישה בשבת בתשע?” אתה רואה את זה אחרי 40 דקות, כשכבר שקט קצת. אתה עונה. אף אחד לא עונה בחזרה. הם כבר הזמינו במקום אחר.

הזמנת מקום מקוונת היא בדיוק זה: טופס בעמוד שלך שבו הלקוח בוחר יום, שעה וכמה אנשים, והשולחן נשמר בלי שתצטרך לענות לטלפון. זה לא שוואטסאפ רע, זה שוואטסאפ הוא שיחה ואתה צריך יומן. שיחות דורשות שתהיה שם. יומן לא.

הבעיה היא לא הטלפון, היא שאי אפשר להחזיר שולחן שהוחמץ

חולצה שלא מכרת היום, תמכור מחר. שולחן ריק בשבת בתשע בערב לא חוזר לעולם. השעה הזאת כבר עברה.

בגלל זה כל כך כואב לפספס הזמנה, ובגלל זה הטעויות במחברת עולות יותר משנדמה:

• אתה עונה מאוחר. הלקוח שואל ב-2:30, אתה רואה את ההודעה ב-3:10. עד אז הוא כבר שאל בעוד שני מקומות.
• אמרת כן ולא רשמת. הם מגיעים בתשע, אין שולחן, ועכשיו יש לך בעיה מול לקוחות אחרים.
• אתה לא יודע כמה שולחנות כבר תפוסים. כדי לדעת איך נראית השבת אתה צריך לגלול בשלוש שיחות שונות.
• הזמנה כפולה. שני אנשים, אותו שולחן, אותה שעה. מישהו יכעס.
• השאלה של אחת עשרה בלילה. מישהו מחליט איפה לאכול ביום שישי בזמן שאתה ישן. המחברת לא תופסת את זה. עמוד אינטרנט כן.

הנקודה האחרונה הזאת היא מה שמשכנע אנשים: העמוד עובד גם כשאתה לא יכול.

מה צריך עמוד הזמנות כדי שבאמת יעבוד?

אתה צריך חמישה דברים — לא מערכת מסעדות יקרה.

1. כמה אנשים. 2, 4, 6. מ-8 ומעלה — שיתקשרו אליך. אלה דורשים סידור מיוחד ואתה יודע את זה, לא טופס.

2. יום ושעה, אבל רק שלך. וזה החלק החשוב: אל תשים יומן פתוח לגמרי. אם אתה סגור בימי שני, יום שני לא צריך להופיע. אם השולחן האחרון שלך נכנס ב-9:30, אל תציע 10:30. שעה שאתה מציע ואין לך גרועה יותר מאשר לא להציע הזמנות בכלל.

3. שם וטלפון. זהו. בלי “צור חשבון”, בלי סיסמה, בלי אימות מייל. כל שדה נוסף מוריד לך אנשים. שם וטלפון וזהו.

4. אישור מיידי. הלקוח צריך לראות על המסך “סגור: שולחן לארבעה, שבת 21:00” ולקבל הודעה. אם לא תאשר לו, הוא לא יאמין לך, ובכל זאת יתקשר אליך בטלפון — ואז לא הרווחת כלום, עכשיו יש לך את שתי הבעיות.

5. שזה יגיע למקום שאתה כבר בודק. ההזמנה צריכה לנחות בוואטסאפ שלך או במייל שלך. אם אתה צריך להיכנס לפאנל כדי לבדוק אותן, לא תבדוק. אתה יודע את זה ואני יודע את זה.

איך שמים הזמנות מקוונות במסעדה שלך כבר השבוע?

אתה מתאר את המסעדה שלך ל-Proyecta כמו שהיית מספר עליה למישהו בטלפון, ומזה יוצא עמוד אמיתי, מפורסם, עם קישור וטופס הזמנה משלו.

יש לי מסעדה שנקראת La Parrilla de Anita, במונטריי, שכונת Del Valle, רחוב Río Missouri 340. זו מסעדת גריל ונתחי בשר. אני פתוח מיום שלישי עד ראשון, מ-13:00 עד 23:00; בימי שני אני סגור. יש לי 12 שולחנות: שמונה לארבעה אנשים וארבעה לשניים. אני רוצה שאנשים יוכלו להזמין מקום באינטרנט ולבחור יום, שעה וכמה הם, בבלוקים של חצי שעה מ-13:00 עד 21:30, שזו ההזמנה האחרונה שלי. קבוצות של יותר משמונה שיתקשרו אליי ל-81 1234 5678. אני רוצה שההזמנה תגיע אליי בוואטסאפ. ושזה ייראה טוב בנייד.

זה אותו קישור שאתה שם בביו של אינסטגרם ושולח לכל מי ששואל.

אם משהו לא מרגיש לך נכון, אתה מתקן את זה פשוט בשיחה: “שההזמנה האחרונה תהיה בתשע, לא ב-9:30”, “תוריד את יום ראשון בערב”.

אילו טעויות גורמות לך לאבד הזמנות?

הטעות שהכי עולה לך זה להציע שעות שאין לך: הלקוח מזמין ל-10:30, אתה סוגר את המטבח ב-10, ועכשיו אתה צריך להתקשר ולבטל. הפסדת את הלקוח וגם יצאת רע. עדיף להציע פחות.

לבקש יותר מדי פרטים. כל שדה הוא אנשים שנוטשים באמצע. שם וטלפון.

לא לאשר. השתיקה גורמת ללקוח להזמין גם במקום אחר, ליתר ביטחון. אחר כך הוא לא מגיע ואתה נשאר עם השולחן השמור.

לשכוח מהאי-הגעה. אנשים לא מגיעים כי הם שוכחים, לא מרוע לב. תזכורת באותו יום — “מחכים לך היום בתשע, La Parrilla de Anita” — מורידה משמעותית את שיעור האי-הגעה. זה לא קסם, זה זיכרון.

מתי אתה לא צריך הזמנות מקוונות?

אתה לא צריך אותן אם יש לך שישה שולחנות והאנשים פשוט מגיעים, מתיישבים ואוכלים. גם לא אם אתה מוכר תוך כדי תנועה — טאקוס, טורטות, ארוחת פועלים — אף אחד לא מזמין מראש בשביל טאקוס.

הן שוות את זה כשהשבת שלך מתמלאת ואתה דוחה אנשים, או כשההוצאה הממוצעת גבוהה ושולחן ריק באמת מורגש. אם אתה לא נמצא באף אחד משני המצבים האלה, חסוך לעצמך את זה: תדאג שהתפריט, הכתובת וכפתור הוואטסאפ שלך יהיו מסודרים. זה ייתן לך יותר.

כמה עולות הזמנות מקוונות למסעדה?

העמוד, אפס. הדבר האופציונלי היחיד הוא דומיין משלך, שעולה בין 200 ל-500 פסו בשנה: תתחיל עם הקישור שנותנים לך, ותקנה אותו כשתראה שאנשים באמת משתמשים בו.

תשווה את זה לאפשרויות האחרות: סוכנות תגבה ממך מ-8,000 פסו ומעלה, ואז תגבה שוב על כל שינוי שעה. פלטפורמות הזמנות גובות דמי מנוי חודשיים או תשלום לכל סועד שמוזמן — מה שיכול להיות הגיוני אם אתה מסעדה גדולה, אבל בשביל 12 שולחנות זה לשלם על משהו שיכול להיות שלך בחינם.

המבחן בטלפון שלך

לפני שאתה מפרסם, פתח את זה בטלפון שלך והזמן בעצמך, כאילו אתה הלקוח:

• האם הזמנתי בפחות מ-30 שניות?
• האם הופיעו רק שעות שבאמת יש לי?
• האם קיבלתי אישור כלקוח?
• האם ההזמנה הגיעה אליי, למקום שבאמת אראה אותה?
• האם אפשר לקרוא בלי לעשות זום?
• האם יום שני, שבו אני סגור, מופיע חסום?

אם הכל עבד כמו שצריך, תפרסם.

לסיכום

בשבת הבאה אתה תהיה במטבח, לא בטלפון. השאלה היא אם ההזמנות של השבת הזאת נרשמות לבד, או שהן הולכות למתחרה ממול.

תאר את המסעדה שלך ל-Proyecta, תראה מה יוצא, ותפרסם אם זה מוצא חן בעיניך. אם זה לא משכנע אותך, אל תפרסם — אבל לפחות עכשיו אתה יודע כמה זמן זה לוקח.

proyecta.dev