לגבות תשלום ב-30 יום בלי שיהפכו ל-60
תשלום ב-30 יום כמעט אף פעם לא באמת 30 יום, כי הספירה לא מתחילה ביום שמסרת את העבודה אלא ברגע שהחשבון שלך נכנס למחזור התשלומים של הלקוח. סכמו בכתב איזה תאריך מתחיל את הספירה.
נורמה מרססת נגד מזיקים בקמפצ’ה. תיק הלקוחות הקבועים שלה טוב — מסעדה, שני משרדי רואי חשבון ומחסן — וכולם משלמים לה. הבעיה מעולם לא הייתה שלא משלמים לה. הבעיה היא מתי.
את השירות במחסן היא ביצעה בשלישי לחודש ומסרה את הדוח החתום באותו אחר הצהריים. אמרו לה את המשפט הרגיל, “משלמים לך תוך 30 יום”, והיא רשמה את זה כאילו זה תאריך. בשלישי לחודש הבא לא הגיע כלום. הפקידו לה ב-19.
ארבעים ושישה יום. ואת החומרים הכימיים, הדלק והתשלום לעוזרת שלה היא כבר כיסתה באותו שלישי לחודש.
מה זאת אומרת לגבות תשלום ב-30 יום?
לגבות תשלום ב-30 יום זה למסור את העבודה במלואה ולחכות פרק זמן מוסכם לפני שרואים את הכסף. זה לא שהלקוח בפיגור: ככה משלמות חברות, משרדים ורשתות, ואם העסק שלך מוכר להן, במוקדם או במאוחר יגיע גם התור שלך.
והתשלום שלוקח זמן הוא לא מה שעולה לך. מה שעולה לך זה שאף אחד לא סיכם ממתי סופרים.
ממתי מתחילים לספור את 30 הימים?
כמעט אף פעם לא מהיום שבו מסרת. הם מתחילים כשהחשבון שלך נכנס למחזור התשלומים של הלקוח: היום שבו הנהלת החשבונות שלו מקבלת אותו, מאשרת אותו ומכניסה אותו לאצווה שיוצאת באותו חודש.
באמצע יש ימים שאף אחד לא סופר ושאת מממנת אותם בעצמך. לנורמה זה עלה שישה עשר ימים: היא מסרה בשלישי לחודש, החשבון שלה נכנס לבדיקה רק בשמיני לחודש הבא, ובמחסן הזה התשלומים יוצאים בימי חמישי.
בגלל זה “משלמים לך תוך 30 יום” זה לא הסכם, זו הרגל. הסכם היה אומר: הספירה מתחילה מהרגע שמקבלים את הדוח החתום, והדוח נמסר באותו יום של השירות. זה כבר תאריך. האחר הוא רק אזור מעורפל.
תכתבי את זה לפני שמתחילים, לא כשכבר עברו ארבעים יום של המתנה. כששואלים אחר כך זה נשמע כמו תלונה. כששואלים לפני זה נשמע כאילו את יודעת לעבוד עם חברות.
למה היתרה שנותרה לתשלום כבר לא משמשת לך כמנוף?
כי המנוף הזה חי ברגע המסירה, וכאן המסירה כבר עברה. את כלל הדלפק את מכירה: מה שנשאר לשלם זה בדיוק מה שגורם לענות לך ביום שבאים לאסוף. עם לקוח שמשלם תוך 30 יום, הכלל הזה קורס.
הלקוח שמשלם תוך 30 יום הוא בדיוק זה שלא נותן לך את הרגע הזה. האנשים שלו מקבלים את השירות וחותמים, אבל מי שמאשר את התשלום נמצא במשרד אחר ולא היה שם. אז המנוף חייב להיות מוצב לפני. אחרי המסירה נשארים לך רק שני דברים: תיעוד ותאריך ביומן.
מה אפשר לעשות לפני המסירה?
לגבות חלק מראש. לא מחוסר אמון, אלא כי עבודה עם יתרה פתוחה היא חוב עם צורה, ועבודה שנמסרה בלי לגבות כלום היא טובה אישית.
בProyecta זה כלל כתוב, לא עצה: הזמנה שעדיין חסר בה כסף אי אפשר להעביר ל”בתהליך” או ל”מוכן”. היא יוצאת משם רק כשהתשלום נכנס. הנעילה הזאת הוצבה כי קידום ההזמנה בפועל הפך את היתרה ללא ניתנת לגבייה — ההזמנה כבר נראתה גמורה והתשלום המאוחר יותר נשאר בלי מקום לנחות בו.
הגרסה בלי מחשב זהה. גבי את היתרה ורק אז סגרי את העבודה. אם סוגרים קודם, ליתרה כבר אין ממה להיאחז.
ומה אם לא ייתנו לך מקדמה? קורה, בעיקר עם משרדים גדולים ועם הממשלה. אז מה שמנהלים משא ומתן עליו זה לא הכסף, זה התאריך: איזה מסמך מתחיל את הספירה, מי מקבל אותו ואיך יש לך אישור שהוא התקבל.
נורמה הפסיקה לשלוח את הדוח בוואטסאפ לאיש המחסן והתחילה לשלוח אותו במייל להנהלת החשבונות, בהעתק למי שהזמין אותה. העבודה זהה. ההבדל הוא שעכשיו יש תאריך ששני הצדדים יכולים לראות.
איך שמים את זה באתר שלך?
מתארים את זה. כותבים מה מוכרים, כמה זה עולה וכמה רוצים מראש, ויוצא אתר מפורסם שבו הלקוח שלך משלם ישירות מהנייד:
“אתר לפומיגסיונס דה נורמה בקמפצ’ה. הדברה למסעדות, משרדים ומחסנים. שירות חודשי 1,800 פסו ושירות חד-פעמי 2,400 פסו, עם מקדמה של 40% לשריון התאריך והיתרה כנגד מסירת הדוח. שאפשר לשלם בכרטיס אשראי או בהעברה בנקאית, עם קטע שמסביר מה כולל כל שירות וכפתור וואטסאפ להצעת מחיר למחסנים גדולים.”
כשמישהו משלם את המקדמה, ההזמנה הזאת מסומנת ברשימה שלך עם יתרה פתוחה. מי שבחרו בהעברה בנקאית נופלים לכרטיסייה נפרדת, וממתינים שתאשרי שהכסף אכן הגיע. ואת היתרה סוגרים באותו רגע כשמשלמים לך במזומן, ב-SPEI או במסוף כרטיסים: הסכום הכולל מחושב לפי התשלומים שבאמת נכנסו, לא לפי מה שאת מקלידה.
מה האתר לא יעשה בשבילך?
הוא לא ימציא תאריך פירעון. בהזמנה אין שדה של “מועד הפירעון הוא ה-30” — התאריך הוא כלל שאת מסכימה עליו וכותבת, לא משהו שהאתר עוקב אחריו בעצמו.
הוא גם לא ירדוף אחרי אף אחד. יש תזכורת אוטומטית ליתרה פתוחה, וכדאי לדעת בדיוק מה היא: מייל ללקוח, פעם אחת בלבד, כמה ימים אחרי שהוא שילם את המקדמה. זו דחיפה קטנה, לא גבייה. היא לא חוזרת, לא מעלה טון ולא ממתינה לשום תאריך.
ויש שני דברים שהוא בכלל לא עושה. הוא לא מוציא חשבונית: ה-CFDI נשאר עניין שלך ושל רואה החשבון שלך. והוא לא מזכיר כלום למי שלא שילם אפילו פסו אחד, כי התזכורת קיימת רק בזכות זה שיש יתרה פתוחה. בלי מקדמה אין יתרה, ובלי יתרה אין עדיין מה לגבות. זה הטיעון הפרקטי ביותר לבקש חלק מראש, גם אם קטן.
תזמני את התאריך, לא את החוב
לרשום “חייבים לי” לא עוזר, כי אין לזה תאריך. מה שכן עוזר זה תאריך ביומן שלך, שלושה ימים לפני מועד סגירת התשלומים של אותו לקוח, עם השם והסכום שלו, כדי לכתוב לו בזמן שהאצווה עוד נבנית ולא אחרי שהיא כבר יצאה בלעדייך.
אם את לא יודעת מתי מועד הסגירה שלו, זו השיחה שצריך לעשות היום. שאלה אחת בלבד, בלי תלונה: באיזה יום יוצא התשלום ומה עוד צריכים ממני לפני היום הזה? רוב הפעמים חסר איזה מסמך שאפשר לשלוח תוך חמש דקות, וכבר חיכית לו שלושה שבועות.
תארי את העסק שלך בProyecta, קבעי את המקדמה שלך ופרסמי את האתר שלך ב-proyecta.dev. הלקוח שלך ימשיך לשלם תוך 30 יום — אבל כבר לא את תהיי מי שמממנת את שאר שישה עשר הימים.