תמונות של מנות עם הנייד, למה התפריט הדיגיטלי שלך נראה רע ואיך לתקן את זה בתוך אחר צהריים אחד
התפריט הדיגיטלי שלך צריך תמונות אמיתיות של המנות שלך, לא תמונות סטודיו. עם מצלמת הנייד, אור מהחלון וחומר לבן להחזרת האור, בעשרים דקות תצלם תמונות שיגרמו לאנשים להתחשק להם ולהזמין.
התפריט הדיגיטלי שלך מוכן. שמת את השמות, המחירים, המרכיבים. אבל המנות הריקות — בלי תמונות — נראות יתומות בנייד של מי שבודק אם מתחשק לו הטאקוס שלך או שמוטב להזמין במקום אחר.
התמונה שמבדילה תפריט דיגיטלי היא תצלום אמיתי של המנה שלך — לא תמונת מוצר מסטודיו ולא תמונה גנרית — שצולמה בדיוק כשהיא יוצאת מהמטבח. זו התמונה שאנשים מדמיינים את עצמם זוללים: הטינגה דה פויו האמיתית שלך, שהוצאה זה עתה מהסיר, עם הגבינה הנמסה האמיתית שמעליה.
למה תמונה של מנה חשובה כל כך בתפריט הדיגיטלי שלך?
מפני שזה מה שמכריע, באותם 30 השניות שלוקח למישהו להסתכל בתפריט שלך, אם הוא מזמין או עובר למקום אחר. אם הוא קורא “צ’ילאקילס ירוקים עם עוף קרוע וגבינה טרייה, $95”, זה בסדר. אבל אם הוא גם רואה את התמונה — המנה שהוכנה הרף, הסלסה שזולגת על שולי הצלחת, הירוק העסיסי — אז המוח אומר “את זה אני רוצה.”
ההבדל בין תמונה בינונית לתמונה טובה של מנה הוא לא הציוד. זה האור.
מה אתה צריך כדי לצלם תמונות אוכל עם הנייד שלך?
רק ארבעה דברים, וכנראה שכולם כבר יש לך:
- הנייד שיש לך איתך. המצלמה של כל טלפון מחמש השנים האחרונות מצלמת מנות יפות. הוא בכלל לא צריך להיות החדש ביותר בשוק.
- חלון. האור הטבעי הוא בחינם והוא האור הטוב ביותר. זהו זה.
- המנה שהוכנה הרף. חמה, עולה ממנה קיטור, צבעים חיים. תצלם את הרגע הזה.
- 20 דקות. אם אלה שלוש המנות המובילות שלך — טינגה, קרנה אסדה, סביצ’ה — עם 20 דקות היום יהיו לך תמונות שיחזיקו חודשים.
זהו זה. אתה לא צריך פוטושופ, אתה לא צריך פילטרים משונים, אתה לא צריך צלם מקצועי.
איך לצלם תמונה של מנה עם הנייד (בלי שהיא תיראה מלאכותית)?
עקוב אחרי חמשת השלבים האלה: סדר את אור החלון, החזר אותו עם משהו לבן, צלם בזווית של 45 מעלות, התקרב הרבה וצלם כמה תמונות כדי לבחור את הטובה ביותר.
1. שים את המנה קרוב לחלון, אבל לא בשמש ישירה.
שמש שנכנסת אופקית מהחלון היא יפהפייה. שמש אנכית של צהריים שורפת את התמונה ויוצרת צללים קשים. אם זה צהריים, השתמש בצל של שמשייה או בקרטון לבן בצד.
2. שים משהו לבן מימין או משמאל למנה — קרטון, נייר, אפילו דלי לבן.
זה מחזיר את האור שמגיע מהחלון לכיוון הצד החשוך של המנה, ופתאום לתמונה יש עומק. זה לא קסם. זה האור שעובר מסע כפול.
3. צלם מזווית של 45 מעלות, לא מלמעלה.
כשאתה מסתכל על תפריט בנייד, המנה שמתחשקת לך היא זו שנראית עסיסית, עם נפח, לא שטוחה. זה קורה כשאתה מצלם ממעט יותר גבוה מגובה השולחן — לא ישר מלמעלה, לא מהצד. זווית שבה אתה רואה את המנה כאילו בדיוק התיישבת וזה עתה הגישו לך אותה.
4. התקרב. הרבה.
תמונה של מנה עם חצי מטר של שטח ריק מסביב היא תמונה שלא משכנעת. התקרב כך שהצלחת תתפוס מחצית המסך או יותר. הפרטים הם מה שמוכר.
5. צלם שמונה תמונות. תשמור אחת.
צלם מזוויות קלות שונות. לאחת תהיה הסלסה בדיוק במקום הנכון. זו זו שאתה מעלה.
אילו מנות מצטלמות טוב ואילו דורשות יותר מאמץ?
מנות עם צבעים חיים ומרקם — סביצ’ה, שרימפס, גואקמולי, סלסות — כמעט לא מאכזבות במצלמה. אלה שדורשות יותר תשומת לב לאור הם האורז, הבשרים הכהים והמרקים.
מראש מצטלמים טוב: הסביצ’ה, השרימפס, הגואקמולי, הסלסות. כל מה שיש לו צבעים חיים ומרקמים מעניינים. כמעט אי אפשר לפספס.
שים לב ל: אורז, בשרים כהים מאוד, מרקים. אם המנה המובילה שלך היא אורז אדום, התמונה תיראה כמו הר געש של בוץ אם לא תאיר אותה טוב. מרקים נראים טוב יותר מהצד מאשר מלמעלה (כך רואים אם יש עומק). בשרים כהים מתעוררים כשאתה מוסיף להם קצת צבע בצד — בצל אדום קטן, עלה כוסברה.
הימנע מ: צללים מתחת למנה. אם הצל מתחת לצלחת הוא שחור מוחלט, התמונה נראית מאיימת. החזר אור עם הקרטון הלבן עד שהצל יהפוך לאפור רך. זה אומר למוח “תאורה טובה”, והמנה נראית כאילו היא ממסעדה אמיתית, לא מתמונה מוזרה.
איך מעלים את התמונות לתפריט הדיגיטלי שלך ב-Proyecta?
שומר אותן בתיקייה בנייד, אומר ל-Proyecta אילו מנות צריכות תמונה, ומעלה אותן מהטלפון — Proyecta מתאים כל אחת מהן אוטומטית לגודל המסך של מי שרואה את התפריט שלך.
כשאתה מתאר את הדף שלך ב-Proyecta, תגיד לו אילו מנות צריכות תמונות: “טינגה דה פויו, קרנה אסדה וסלמון בחמאה. יש לי תמונות של שלושתן בנייד.” Proyecta יבקש ממך להעלות אותן מהטלפון, וזהו: כל אחת תיכנס למקום שלה.
השינוי שכמעט אף אחד לא מצפה לו
כשאתה מעלה תפריט עם תמונות אמיתיות של המנות שלך, אנשים שמים לב שזה חשוב לך. לא שאתה מסעדה מהודרת — אלא שאתה מקום שיודע מה הוא מוכר ומציג את זה בגאווה.
זה ההבדל. התמונה של הסביצ’ה לא מתאמצת להיראות כמו מגזין. זה הסביצ’ה שלך. טרי. כך הוא נראה.
לוקח עשרים דקות עם הנייד והחלון שלך, והתפריט שלך מפסיק להיות רשימה. הוא הופך להזמנה.
מילת מפתח: תמונות של מנות עם הנייד.