איך יוצרים אתר אינטרנט אם כבר יש לך Facebook (ומה אפשר לקחת משם)

השעה תשע בערב. מישהו בקוליאקן בדיוק החליט שהוא מחליף את הסלון שלו. הוא מחפש בנייד, מוצא את חנות הרהיטים שלך ב-Facebook, נכנס — והדבר הראשון שהוא רואה הוא פוסט מלפני שבעה חודשים שמברך את דוניה צ’וחי ליום ההולדת שלה.

פוסט יפה. אבל הוא לא מגלה לו אם אתה פתוח בימי ראשון, לא כמה עולה סלון של שלושה חלקים, ולא אם יש לך תשלומים ללא ריבית. הוא גולל עוד שלושה פוסטים, מתעייף, ויוצא.

זאת כל הבעיה, והיא לא ש-Facebook רע. הבעיה היא זו: ב-Facebook, הדבר הראשון שמישהו רואה הוא הפוסט האחרון שפרסמת. באתר שלך, הדבר הראשון שהוא רואה הוא מה שאתה בחרת. אתר אינטרנט הוא בדיוק זה: האתר שלך, בנפרד מ-Facebook, שבו אתה קובע מה מופיע ראשון, ולא סדר הפרסומים שקובע את זה. אם אתה שואל את עצמך איך יוצרים אתר אינטרנט כשיש לך כבר Facebook, החדשות הטובות הן שכבר עשית את רוב העבודה בלי לשים לב.

מה ה-Facebook שלך עושה טוב

Facebook עושה דבר אחד שהאתר שלך לעולם לא יעשה באותה מידה: האנשים כבר נמצאים שם. הם לא צריכים לחפש אותך, אתה צץ להם מעצמך. הם כותבים לך ב-Messenger בלי לחשוב פעמיים, משתפים את הפוסטים שלך בקבוצת השכונה, והביקורות שיש לך שם שוות משהו. אם אתה מוכר טוב ב-Facebook, המשך לפרסם — זה לא כדי שתמחק את הדף.

הבעיה היא שפיד ואתר עושים שתי עבודות שונות, ואתה מבקש מאחד מהם לעשות את שתיהן.

מה הפיד של Facebook לא יכול לעשות בשביל העסק שלך?

פיד לא יכול לעשות שלושה דברים: לקבוע מה הלקוח רואה ראשון, לשמור על המידע החשוב במקום קבוע, ולהבטיח שהחשבון יישאר שלך. כך זה נראה, אחד-אחד.

אחת: אתה לא יכול לקבוע מה מופיע ראשון. הפוסט הכי חשוב שלך — זה עם המחירים, זה עם שעות הפתיחה החדשות — שוקע אחרי שלושה ימים. הפוסט עם צילום הבשר על האש של הצוות נשאר למעלה כי קיבל יותר לייקים.

נכון, אפשר להצמיד פוסט אחד למעלה, ואם עוד לא עשית את זה, עשה את זה היום. אבל זה פוסט בודד, ועדיין נראה כמו משהו שקרה במרץ, ולא כמו המידע של העסק שלך.

שתיים: המידע החשוב לא נשאר במקום אחד. שעות הפתיחה נמצאות בתגובה מלפני שנתיים. מחיר המשלוח — בסטורי שכבר נמחק. מספר הטלפון נמצא בתיאור, אבל את המספר המעודכן שמת בפוסט ממאי. אתה יודע איפה הכול. הלקוח לא.

שלוש: החשבון לא שלך. חשבון יכול להיות מוגבל מיום לשני ואין למי להתקשר. אני לא אומר את זה כדי להפחיד אותך — אני מכיר עסקים שנמצאים שם עשר שנים בלי תקלה אחת — אלא כי לא עולה כלום לקיים גם כתובת משלך באינטרנט.

איך יוצרים אתר אינטרנט אם כבר יש לך Facebook?

עושים את זה בכך שמעתיקים את מה שכבר עובד ב-Facebook שלך, לא מתחילים מאפס. בחשבון שלך כבר יש שלושה דברים שבדרך כלל הם אלה שתוקעים אנשים: התמונות, הפרטים והתשובות.

התמונות שאתה כבר יודע שעובדות. תיכנס לפוסטים שלך ותמיין אותם לפי מי שקיבל הכי הרבה תגובות. אותן שמונה או עשר תמונות כבר גילו לך מה אנשים אוהבים — אתה לא צריך לנחש ולא לצלם שום דבר מחדש. הסלון החום שקיבל 40 לייקים עולה לאתר. פינת האוכל שאף אחד לא שם לה לב — לא.

לשונית “מידע”. כתובת, טלפון, שעות פתיחה, באיזו שעה אתה סוגר בשבתות. זה כבר כתוב שם. תעתיק את זה כמו שהוא, ותוך כדי כך תבדוק, כי בחצי מהמקרים זה כבר לא מעודכן.

התשובות שכבר נתת אלף פעמים. תיכנס ל-Messenger ותקרא את עשרים השיחות האחרונות שלך. השאלות שחוזרות על עצמן — “אתם שולחים לנבולאטו?”, “יש תשלומים ללא ריבית?”, “תעלו לי את זה לקומה השנייה?” — אלו הן הסקשנים של האתר שלך. כבר ענית עליהן. רק לא כתבת אותן במקום שהן יישארו בו.

ומה שאתה לא צריך להעתיק: הפוסטים שלך. אתר אינטרנט אינו פיד מסודר יותר. אף אחד לא נכנס לאתר שלך לקרוא מה פרסמת במרץ.

איך מתארים ל-Proyecta את האתר כדי שהיא תיצור אותו?

אתה מתאר את העסק שלך בפסקה אחת, כאילו אתה מסביר לעוזר מה אתה צריך, ו-Proyecta בונה לך אתר אמיתי ומפורסם. לדוגמה, אתה אומר ל-Proyecta משהו כזה:

“אתר לחנות הרהיטים שלי בקוליאקן. אני רוצה שהקטלוג יוצג לפי סוג — סלונים, פינות אוכל, חדרי שינה — עם מחיר התחלתי לכל סוג, סקשן שאומר שיש לנו משלוח בעיר וגם לנבולאטו, שיש לנו תשלומים ללא ריבית בכרטיס אשראי, שעות הפתיחה (שני עד שבת 10 עד 7, יום ראשון 11 עד 3), מפה של החנות וכפתור WhatsApp גדול וברור.”

יוצא אתר אמיתי, מפורסם, עם לינק משלו. אתה מעלה את התמונות שכבר בחרת ומתקן אותו כמו מי שאומר לעוזר: “שים את הסלונים ראשון”, “תוריד את המחיר מחדרי השינה”, “העלה את כפתור ה-WhatsApp”. זה עניין של אחר צהריים אחד, לא פרויקט.

אני צריך למחוק את ה-Facebook שלי אם אני יוצר אתר אינטרנט?

לא. האתר שלך לא מחליף את ה-Facebook שלך — הוא פשוט לוקח ממנו את העבודה ש-Facebook עושה לא טוב. זה חשוב, וכמעט אף אחד לא אומר את זה.

המשך לפרסם מה שאתה מפרסם. ההבדל הוא שלכל פוסט עכשיו יש לאן לשלוח את האנשים. “הגיעו חדרי השינה החדשים 👉 [הלינק שלך]”. מי שרוצה לראות את התמונות רואה אותן באותו מקום; מי שרוצה לדעת אם אתה פתוח ביום ראשון נכנס לאתר שלך ומוצא את זה בתוך שתי שניות, בלי לכתוב לך ובלי לחכות שתענה.

וכן: שים את הלינק בלשונית “מידע” ב-Facebook, במקום שרואים אותו. זה הדבר הראשון שתשכח לעשות.

המבחן של היום

לפני שתעשה כלום, תעשה את זה: תפתח את דף ה-Facebook שלך בנייד, אבל כאילו אתה לקוח שלא מכיר אותך. אל תחפש בעיניים של מי שכבר יודע איפה הכול.

תספור כמה הקשות אתה צריך כדי למצוא את שעות הפתיחה. עכשיו את המחיר הזול ביותר שלך. עכשיו אם אתה שולח משלוחים.

אם יצאו לך יותר משתי הקשות — או אם המידע בכלל לא קיים — אתה כבר יודע בדיוק מה האתר שלך יעשה בשבילך. ויש לך כבר את התמונות, הפרטים והתשובות כדי לבנות אותו: רק נשאר לכתוב את זה במקום שבו זה יישאר קבוע. תאר את זה ב-proyecta.dev ותפרסם אותו עוד היום.